| כותב |
|
שרית סלאי קדוש
Admin Group
הצטרף / הצטרפה: 09 December 2007
משתמש: מנותק/ת
הודעות: 1897
|
| נשלח בתאריך: 10 December 2007 בשעה 10:31am | | IP רשוּם
|
|
|
|
היי,
בשיטת "מוח אחד" אותה לימדתי, היה דגש גדול ביותר על - של מי הבעיה הזו והמסר העיקרי היה, מה שנקרא בעברית צחה -
mind your own business
ביירון קייטי עובדת בסגנון דומה... . מה ששייך לאחר, תשאיר לו. מה ששייך לאלוהים, תשאיר לאלוהים וכך לא תישאר לך כמות מפלצתית כזו של נושאים לטפל בהם.
מנגד, "ראש" אחר לגמרי היא שיטת ההו אופונו פונו מהוואי, עליה כתבתי כאן ב-"מהות החיים". בשיטה זו, המטפל לוקח על עצמו את בעיותיהם של האחרים. הוא כאילו אומר, אם ההוא סובל מתופעה זו או אחרת, ודאי היא נמצאת גם אצלי, או אולי אני אפילו גרמתי לה. אטפל בי עצמי בתופעה וכך יתרפא גם האחר.
למאמר:
http://www.eol.co.il/body/?areaid=33
וכיצד זה מתקשר לפורום שלנו?
בעבר, כשהיו באים אלי הורים ומבקשים שאקבל את ילדיהם לטיפול, מרבית הפעמים הייתי מבקשת לעבוד עם ההורים עצמם, יודעת ש-"בעייתם" של הילדים תיפתר. עד מהרה הסתבר לי שלקחת את הילד שלנו למטפלים מסוגים שונים, קל הרבה יותר מאשר לפתוח את הנושא בתוכנו אנו ולא כל הורה מסוגל.
כשהפכתי אני עצמי לאמא, התוודעתי גם לצידו השני של המטבע. עדן הגיעה לעולם עם דברים "משלה" שאינם קשורים אלי וכך לפעמים, על מנת לעזור לה, עלי לשנות משהו בתוכי ולפעמים, כל שעלי לעשות, זה לתפוס מרחק ולהתבונן.
ואיך זה מתקשר עוד יותר?
אתם כבר יודעים הכל על בעיות הנשימה של עדן ולמען האמת, גם הנשימה שלי היא לא "משהו". ועכשיו, כשאני "מתבוננת" בעדן, אני רואה ששני שליש מבעיות הנשימה שלה, קשורות לנושאים לא פתורים בתוכי ורק שליש אחד הוא שלה, נטו.
אז החלטתי לעשות ניסיון והתחלתי לטפל בבעיות הנשימה שלי במקום בשלה ולראות מה יקרה. גם אם שליש מן המצב הוא בכל זאת בבעלותה, יקל עליה להתמודד איתו, בלעדי השניים הנותרים.
מה אתם אומרים? של מי הבעיה הזו? 
|
| חזרה לתחילת העמוד |
|
| |
שרית סלאי קדוש
Admin Group
הצטרף / הצטרפה: 09 December 2007
משתמש: מנותק/ת
הודעות: 1897
|
| נשלח בתאריך: 10 December 2007 בשעה 10:32am | | IP רשוּם
|
|
|
|
יש לי בוקר קצת עצוב...
חומרים לא פשוטים עולים לי בתהליך הטיפול שאני עוברת למען שחרור אפי הסתום, מתוך הבנה שהחוסר אויר שלי, הנפשי והפיזי גם יחד, משפיעים על הנשימה של בתי.
ועדן, מבלי לדעת דבר, פתאום מדברת יותר על איך אני חונקת ומלחיצה אותה ואני גם שמחה שהיא מוציאה וגם מרגישה אשמה נורא. אבל התחלתי משהו ואמשיך אתו.
והלוואי שמעבר לכך ששתינו ננשום לרווחה, זה יעניק השראה להורים, דרך נוספת להתמודדות, כאשר ילדיהם שרויים במצוקה, כי זה לא הם, זה קודם כל אנחנו.....
|
| חזרה לתחילת העמוד |
|
| |
תשה
Senior Member
הצטרף / הצטרפה: 09 December 2007
משתמש: מנותק/ת
הודעות: 260
|
| נשלח בתאריך: 10 December 2007 בשעה 10:32am | | IP רשוּם
|
|
|
|
אז עכשיו אני בכל זאת עונה כי ביום שכתבת את הכותרת הקלדתי כאן טקסט ארוך של גילוי לב
(ואני מקלידה בשתי אצבעות ככה שזה לוקח לי המון זמן)
ובסוף מחקתי אותו
כי בכל זאת החלטתי על גבולות להשתפכות שלי
ועכשיו...בכל זאת אני אתמצת קצת השתפכות
כדי שלא יהייה לך עצוב בלב
נוצרה סיטואציה מסויימת ולא פשוטה
עם הבן הצעיר שלי (הוא חדש חדש בצבא)
ומתוך תחושה של "אמהות" אני עוברת איתו את הדרך
בשיחות משותפות עליות וירידות
וכל הזמן זה ברור לי שזו הבעיה שלו (אכן כך)
וכל הזמן אני מתנהלת מול הצרכים שלו ההבנה אליו ויחד עם זאת ה"מציאות" (אם אפשר לקרוא מציאות למה שנדמה לנו ש-אלה הם החיים )
ויום אחד, הערה סתמית ואגבית של מישהו לא קרוב במיוחד
שהייתה הערה על משהו אחר ולא על מה שהבנתי
האירה לי את זה:
כל התהליך שלו הוא חזרה (קצת דומה) על תהליך שמוכר לי אישית מחיי הצבאיים של פעם
פתאום הבנתי שהוא זה בעצם אני
ושאני רצה שהוא יצעד אחרת בשבילי...
בשביל אותה אחת שהייתי פעם ולא הצלחתי לצעוד בצורה כזו....
כאילו הצלחה שלו תהייה ההצלחה של האני שהייתי
(וואוו, אני מקווה שאני מובנת יחסית למישהי שלא מציגה את כל הסיפור)
זה לא היה פשוט ונעים להבין
שהבעיה שלו היא שלו
ומה שלא פתור בתוכי לא יכול להיות לו תשובה דרכו
וההתייחסות שלי אליו , עוברת רק דרך החוויה שלי
ואין לה שום כלום עם האמהות שהאמנתי בה (זה נחמד יותר להגיד שאני אמהית ומושיטה יד לנפילות שלו מאשר לדעת שאני מושיטה יד מתוך הנפילות שלי)
וככה עם ההבנה המחודשת הזו
פניתי אליו שוב
סיפרתי לו חלק מהדברים
ואמרתי לו אני משחררת אותך לבחירות שלך
ולמעשים שאתה רוצה בהם
אני לא צריכה לחיות דרכך ואתה לא צריך לחיות דרכי
וכל אחד משנינו יעשה את מה שהוא צריך לעשות
מה אגיד לך
זה היה כל כך משחרר
עבורי בטוח
ונדמה לי (לפי ההתנהלות שלו עכשיו) שגם עבורו
ואיך יצא...שפתרון העניין...נמצא דווקא דרך ההבנה הזו 
|
| חזרה לתחילת העמוד |
|
| |
עזרא
Senior Member
הצטרף / הצטרפה: 09 December 2007
משתמש: מנותק/ת
הודעות: 281
|
| נשלח בתאריך: 10 December 2007 בשעה 10:33am | | IP רשוּם
|
|
|
|
שרית שאלת:
"מה אתם אומרים? של מי הבעיה הזו?"
חי נפשי, שהבעיה היא רק שלי.
אין כל ברירה , אשב אתבונן ואפתור עם עצמי את הבעיה.
גם של הנשימה,
גם של המתח בשרירים,
גם של התחושות בחוליות, בעקבות האימון האינטנסיבי.
תודה לשיטת ההו אופונו פונו מהוואי, לד"ר איהלקלה יו לן, לך שרית,
לתש"ה ולדויד אייזיק שהכיר לי זאת לראשונה.
אהבה ולישיבה
|
| חזרה לתחילת העמוד |
|
| |
שרית סלאי קדוש
Admin Group
הצטרף / הצטרפה: 09 December 2007
משתמש: מנותק/ת
הודעות: 1897
|
| נשלח בתאריך: 10 December 2007 בשעה 10:34am | | IP רשוּם
|
|
|
|
איך אפשר לא "להכיר" אנשים, כפי שאני לא מכירה אתכם ובכל זאת, כל כך להרגיש וכל כך להיקשר....
תש"ה, הסיפור שלך, למרות שלא הובא במלואו, היה מובן לחלוטין ואיך שסיימתי לקרוא את מה שכתבת, התחלתי לנשום.... כי כל עוד "התערבבת" עם בנך, אז תוך כדי קריאה, ממש לא נשמתי. מה שאומר לי, שגם אני מעורבבת עדיין עם בתי ואמי....
ותודה שרצית להקל עלי בעצבוני...
ועזרא, אתה כבר מכיר אותי, אני מאלו שעליהן נאמר - הסקרנות שהרגה את החתול...
מי זה דויד אייזיק? 
|
| חזרה לתחילת העמוד |
|
| |
עזרא
Senior Member
הצטרף / הצטרפה: 09 December 2007
משתמש: מנותק/ת
הודעות: 281
|
| נשלח בתאריך: 10 December 2007 בשעה 10:34am | | IP רשוּם
|
|
|
|
דוויד אייזיק, או "הרוח המהלכת" באנגלית " The Ghost Walker." הינו המורה שלימד אותי והראה לנו את המאמר (עליו כתבת לשיטת ההו אופונו פונו מהוואי, לד"ר איהלקלה יו לן)
בחדרה של שובל לפני הרבה זמן
וגם בחדרה של דר' צביה לא מזמן אם אינני טועה.
המון אהבה
|
| חזרה לתחילת העמוד |
|
| |
|
|
נושאים פעילים 
חיפוש 
עזרה
RSS